גישת המיינדפולנס בחיים, באימון ובטיפול

לאחרונה המושג מיינדפולנס מתחיל להיות נפוץ יותר ויותר (לשמחתי) ומקובל כדרך רבת עצמה לכל אדם ולכל מאמן ומטפל.

מיינדפולנס (קשיבות, מודעות קשובה) הוא הלוך נפש בסיסי בתרגול  ובלימוד הבודהיסטי.

כיום המושג נכנס כפרקטיקה בעולמות הפסיכולוגיה המערבית וניתן למצוא התערבויות שונות הכוללות תרגול מיינדפולנס.

מיינדפולנס בהקשר המערבי הוא הפניית תשומת לב לא שיפוטית לחוויה הנוכחת מרגע לרגע.

או כפי שהגדיר ג'ון קבט–זין שנחשב כאבי המייינדפולנס המערבי-

"קשיבות פירושה לשים לב באופן מסויים: מתוך כוונה, בזמן הווה, ובאופן לא שיפוטי".

המטרה המרכזית של התרגול היא לעזור לעצמנו לשנות את הדרך בה אנחנו מתייחסים לעצמנו, לאחרים ולמציאות וללמוד איך להיות מודע באופן מלא ונוכח יותר ובכך לשנות את הדרך בה אנחנו מתמודדים עם מצבי החיים באשר הם ועם עצמנו.
ככל שמתמידים בשיטה הזו מתפתחת היכולת ליהנות מהחיים שהופכים להיות יותר מעניינים, מספקים ושופעים.
באמצעות השיטה מפתחים את היכולת להיות ולהתמודד עם מה שיש בהווה גם אם הוא לא נעים ואפילו קשה. למעשה נגלה שהדרך היעילה להתמודד עם קשיים היא הכרות איתם, קבלה והכלה. בדרך הזו ניתן להפחית עצב, חרדה, ואפילו דכאון בטווח הקצר והארוך.

היום מוכח באלפי מחקרים מדעיים כי הפניית תשומת הלב באופן לא שיפוטי לחוויות מאפשרת הקלה ומציאת דרכי התמודדות חלופיות, מיטיבות ויעילות עם כל הקשיים שהחיים מזמנים.

בתהליך הקשיבות המבט מופנה פנימה .בשלב ראשון מתרחש זיהוי, בשלב שני קבלה ורק בשלב השלישי מתפתחת מיומנות של הפניית המבט לאזור מועיל או הסטת תשומת הלב למה שמיטיב.

בדרך הזו תחושת התקיעות מתפוגגת ואיתה מוטרדויות הנובעות ממחשבות ומהרגלים אוטומטים מזיקים.

חשוב מאד להבין שגישת המיינדפולנס איננה גישה חדשנית העומדת בני עצמה אלא חלק ממכלול של דרכים מותוות בבודהיזם הכוללות פיתוח וטיפוח איכויות הקיימות בנו.

נקודת המוצא היא שכאב וסבל הם חלק ממרכיבי מציאות חיינו. מציאות בלתי נמנעת. מכאן מתחילות להתפתח תפיסות מוטעות של אחיזה והתנגדות המובילות להגברת הכאב והסבל.

האיכויות המנטליות אותן אפשר ומומלץ לטפח הן:

סבלנות. כשם שצמח לא פורח בבת אחת, הפרי לא מבשיל בין יום , לוקח זמן ללמוד נהיגה, ריקוד או כל התפתחות אחרת. לדברים יש קצב משלהם, ודרושה סבלנות כדי לראות אותם מתפתחים.

אי-מאמץ  למרות שדרושה התחייבות מסויימת בתרגול, אנחנו לרוב נוטים להפעיל מאמץ רב מדי . על המאמץ הזה נרצה לוותר בתרגול מיינדפולנס.

אי שיפוטיות  נשים על עצמנו יד רכה. נוותר על סרגלי המדידה. אחד המכשולים בלמידה והתפתחו זה שיפוט רב. הקול האומר : " אני גרוע בזה  או " : אני לא מסוגל"    שיפוטים כאלה,  לא זו בלבד שאינם עוזרים אלא להפך. במיינדפולנס אין בכלל מדידה של הצלחה או כישלון. כל מה שננסה בתרגול הוא ""טוב". עצם התרגול הוא החשוב.

שחרור  לפעמים אנחנו רוצים להישאר כשיש משהו נעים, או להפך- להימלט ולהימנע כשמשהו לא נעים קורה . נשים לב לנטייה הזו ונזכור כי כל פעם שנתרגל היא תהיה אחרת. כל דקה שנתרגל תהיה אחרת. אי אפשר להחזיק חוויות, אפילו אם היו רגעים נעימים ושלווים, יגיעו רגעים אחרים. וכנ"ל לגבי חוויות לא נעימות. החוויות מתחלפות ומשתנות כל הזמן.

התמדה ונחישות  אפילו אם לא ברור מה יוצא לך מזה. אפילו אם זה לא ממש כיף. ברור שהתמדה , מחויבות ונחישות הם בעלי תועלת שאי אפשר להגזים בה. פשוט לעשות את זה, לא משנה איך זה מרגיש. JUST DO IT .

סקרנות פשוטה.  הלמידה הכי טובה היא להסתקרן כמו ילד שרואה דבר בפעם הראשונה. אפילו אם זה נראה על פני השטח משעמם, זה רק בגלל שלא הסתכלנו מספיק טוב. בואו נסתכל בחוויות שלנו בכל רגע ורגע כאילו הן הדבר הכי מעניין בעולם.

איכויות אלה יאפשרו, על ידי תרגול, לפגוש את המציאות במקום להיאבק בה . להיפתח למה שקורה באופן מיטיב מתוך תבונה וחמלה.

פיתוח היכולת להיפגש עם הדברים שבעולם ובתוכנו מתוך אינטימיות וקרבה מאפשר לקליפות שאספנו עד כדי שריון להתקלף. כך נוכל להתקרב לחוויית החיים מתוך קרבה ואפשור במקום מתוך השתוקקות ואחיזה באוטומטים ודחייה, של מה שנתפס על ידנו כלא נעים, לפעמים פשוט כי הוא שונה מההרגל ולפעמים כי הוא באמת קשה.

.מיינדפולנס הוא הכוח המאפשר לנו  לדעת איך לטפח איכויות אלה ובאופן פרדוכסלי מיינדפולנס גם נשען על איכויות אלה המזינות זו את זו.

גישת המיינדפולנס זוכה לתהודה עולמית ומוכיחה את עצמה כבעלת ערך רב כדרך מעשית לשינוי מבני חשיבה, תודעה ורגש. הגישה מציעה דרך מעשית שיש לה יכולת ליצור שינוים בתפקדו היומיומי ואפילו שינויים במבנה המוח.

מיינדפולנס למאמנים ומטפלים:

אימון במיינדפולנס מגדיל את יכולת ההכלה, הבהירות, החשיבה היצירתית, פתרון בעיות ואת יכולת האמפטיה.

מכאן שזהו אימון חשוב לכל מאמן ומטפל כמו גם למתאמנים.

תרגול ואימון במיינדפולנס מאפשר פיתוח חופש לנוע על פני הרצף בין התכנון לעתיד, הצבת מטרות ומימושן לבין הנוכחות המלאה עם חוויות הרגע הזה בגוף, במחשבה וברגש.

אם באימון הבסיס הוא גישור על הפער בין הרצוי למצוי הרי שבמיינדפולנס הבסיס הוא תשומת לב למה שקורה עכשיו במרחב הפנימי. במיינדפולנס אנחנו לא מציבים מטרה כלשהי ואין לאן להגיע. ומיד נראה שמה נראה כסתירה איננו כזה.

אפשר לומר שהחיבור בין מיינדפולנס לאימון הוא כמו הסלע והעפיפון. מיינדפולנס מאפשר את החיבור העמוק פנימה, לחוויה הנוכחת, פיתוח יציבות פנימית ומכאן- אפשר לעוף למימוש הפוטנציאל, להשגת מטרות וכל מה שהאימון יודע להציע.

נקודה חשובה נוספת היא ששילוב מיינדפולנס באימון שם דגש עמוק למהות היחסים בין המאמן למתאמן.

כל המפגש מתקיים ברגע הזה בו המתאמן מגיע והמפגש מתקיים בנוכחות, בעיניים, במפגש של הלב והתודעה הפתוחה. זה המרחב למפגש.

הנכונות להיפגש, הנוכחות של המאמן להיפגש באמת היא בראש ובראשונה הנכונות להיפגש עם עצמו. לפגוש את עצמו בתוך המפגש עם המתאמן ולהיות בתשומת לב לכל מה שנוכח בתוכו ובחדר.

שילוב מיינדפולנס באימון הוא הרבה מעבר לעוד כלי לארגז הכלים האימוניים.

המאמן הוא זה שעליו לתרגל ולהתאמן במיינדפולנס כדרך חיים. למידת מיינדפולנס באימון היא למעשה למידת המרחב הפתוח של המאמן עם עצמו. היכולת של מאמן והמיומנות שלו לפגוש את עצמו, להתבונן בתוך עצמו ולהיות עם כל מה שעולה. זה הרבה יותר עמוק מזיהוי השיחה הפנימית.

כל מי שעוסק בלווי/סיוע/אימון/טיפול'/הדרכה-

חייב להיות בעל יכולת להיכנס למרחב הזה (של המפגש עם כל מה שנוכח…גם ה"מפלצות" והחולשות )עם עצמו ורק על ידי כך יוכל להיכנס לאזור כזה עם הלקוח. זה הבסיס. רק כאשר המרחב הזה קיים בחוויה הפנימית אפשר לעבור לשלבים של גישות שונות השמות את הכוחות והמשאבים במרכז (אימון).

אחרת- פיתוח המשאבים יהיה כרוך בעוד מאמץ ופחד מחשיפה של החולשות אותן מסתירים.

לסיכום

מיינדפולנס זו גישה שלמה בת 2600 שנים וחלק מתפיסת עולם רחבה המביאה פסיכולוגיה ופילוסופיה שמטרתן שחרור מסבל שינו הכרחי המיותר בתודעה האנושית.

שילוב מיינדפולנס באימון הוא תהליך מבורך ואפילו הכרחי אלא חשוב להבין את מהותו כדרך של תרגול והווייה כאשר המאמן הוא זה שמתחייב ובכך שהמאמן משלב מיינדפולנס כתרגול בחייו יוכל להביא את הנוכחות הקשובה למפגש האימוני.

טעות תהיה לראות במיינדפולנס עוד כלי לארגז הכלים האימוני. תרגול מיינדפולנס מסייע למאמן לפתח תודעה בהירה ונוכחת ובכך הוא יהפוך למאמן הרבה יותר טוב. אני מוצאת שכל דיבור על כלים, על שווק או כל מסלול הכשרה והעשרה למאמנים חייב להיות מבוסס על היכולת של מאמן להיות בנוכחות מלאה עם עצמו ועם אחרים מתוך תודעה שקטה ויציבה ונכונות להיות באי ידיעה ובתודעת המתחיל.

כמאמנים תרגול ואימון  במיינדפולנס מגדיל את יכולת ההכלה, הבהירות, החשיבה היצירתית, פתרון בעיות ואת יכולת האמפטיה.

מאמן המתרגל מיינדפולנס מפתח את יכולתו להיות בנוכחות מלאה ברגע הזה, לשהות באי ידיעה , משפר את יכולתו להיות עם המתאמן ברגע הזה, משחרר את האוטומטים של עצמו .

מנסיוני כמאמנת מזה 17 שנים וכמי שמתרגלת שנים רבות עוד יותר אני יכולה לספר רבות על הקשר בין תשומת לב ונוכחות בהווה להאצת תהליכים והעמקתם.

לטובת המאמנים התוצאתיים שבינינו שלא מבינים איך ישיבה פשוטה של נוכחות קשורה להתקדמות בחיים ותוצאותJ

ב9/11 מתחיל קורס מיינדפולנס למאמנים ומטפלים בקריית אונו.

כתבה:  אנה נווה-לדרמן

אנה נווה-לדרמן , מאמנת בכירה (MCIL ) ,מורה להכשרת מאמנים וסופרוויזרית.
בעלת ניסיון של 17 שנים בעולם האימון ו 25 שנות הנחייה.
מורה ל MBSR ׁ ((Mindfulness stress based stress reduction מאוניברסיטת בנגר, אנגליה