5 טעויות בהדרכת מטופלים לבריאות
אחרי יותר מעשרים שנה בהן אני מלווה ומנחה אנשי מקצועות הבריאות,
יחד עם היכרות מעמיקה עם מחקרים העוסקים בשינוי התנהגות בתחום הבריאות,
להלן 5 טעויות שאנשי מקצוע עושים בהדרכת מטופלים לבריאות,
כולל המלצות להדרכת מטופלים מקדמת בריאות:
- שימוש יתר ברפלקס התיקון – אחת הטעויות המרכזיות של אנשי מקצוע היא הנטייה להתמקד במה שהלקוח לא עושה ואז ללמד אותו את הדרך הנכונה – שלהם. לדוגמה כשמטופל מספר שהפסיק לקחת תרופה, המומחה מגיב בביקורת "זה לא בסדר" ומסביר למה כדאי לקחת את התרופה.
למה זו טעות? אנו נוטים לחשוב שנזיפה גורמת לאנשים להתעשת ולהקשיב לנו. בפועל גישה ביקורתית אינה יוצרת מוטיבציה חיובית ארוכת טווח ועלולה לעורר תחושות של אשמה, כישלון וסגירות, כל מה שצריך כדי לדכא מוטיבציה ולפגוע במערכת היחסים.
מה עושים במקום? בגישה המוטיבציונית מציעים להשהות את רפלקס התיקון, כלומר, לנסות לעצור את הנטייה שלנו לביקורת ולמתן עצות. אז מה כן? מוצאים משהו טוב ומעודד להגיד ומבררים חסמים באמצעות שאלות סקרניות. לדוגמה: "טוב שהתחלת לנסות את התרופה. מה הסיבה שהפסקת לקחת אותה?"נשמע פשוט? את הגישה המוטיבציונית והאימון לבריאות לומדים ומתרגלים במשך חודשים ארוכים עד שזה הופך לשפה פנימית, לרוח של מי שאנו.
- שימוש יתר בגישת "הגד, הגד, הגד" – הטעות השכיחה ביותר שנתקלתי בה
היא הנטייה לדבר, להסביר, להמליץ וכאשר האדם לא מסכים או לא מצליח ליישם –
לעזור לו באמצעות הדרכה נוספת.
הסברים יכולים להתאים בשלב בו אנשים מוכן להקשיב ומוכנים לחולל שינוי,
אולם ב80% מהמקרים זה לא המצב.
ישנם מסתבר הרבה מאד מצבים בהם הסברה לא רק שאינה מתאימה
אלא עלולה ליצור חוסר סבלנות, אטימות והתנגדות של האדם "המטופל"
ועייפות, שחיקה ותסכול של המבוגר האחראי (איש המקצוע, ההורה, בן הזוג).
למה זו טעות? כי יש מצבים בהם אין לאנשים מוכנות לשמוע ולהקשיב,
למשל מצבי מתח ולחץ. וגם כי לפעמים אנשים כבר יודעים בעצמם והדרכה היא לא מה שהם צריכים.
כאשר הדעות שלהם שונות והם אינם מסכימים עם ההמלצות, הסבר נוסף רק יעורר עוד התנגדות.
וגם אם הם מבקשים ומסכימים לשמוע הדרכה, יש עדיין מרחק בין לדעת לבין לעשות.
בהרבה מצבים אנשים צריכים הקשבה ולא הרצאהוהכי חשוב: אנשים משתכנעים יותר משמיעת עצמם מדברים
מאשר מהקשבה לאחרים.
מה עושים במקום? עוברים לגישת "שאל, הגד, שאל"
שואלים יותר שאלות ומעודדים את המטופל לדבר בעצמו
על הסיבות לעשות שינוי ועל המחירים של המצב הנוכחי. - לא מתייחסים למידת המוכנות לשינוי של המטופל – אנשי מקצוע נוטים להתמקד באג'נדה שלהם,
יחד עם זאת לאנשים יש אג'נדה משלהם שאינה תמיד חופפת לזו של איש המקצוע.
לדוגמה: המומחה רוצה לעזור למטופלת להפסיק לעשן ואילו המטופלת לא מעוניינת להפסיק לעשן,
לעומת זאת, היא מוכנה לשקול לעשות שינוי בהרגלי התזונה שלה.
במצב זה, אם המטפל יתעלם ממוכנותה לשינוי בנושא התזונה
ויקדם שיחה בנושא העישון – הוא יקבל בדרך כלל התנגדות מהמטופלת.
למה זו טעות? לקדם שיחה בתחום שבו אין מוכנות לשינוי יוביל להתנגדות ולמבוי סתום.
אז מה עושים במקום? שואלים את האדם באיזה תחום הוא מוכן לשינוי
בהמשך ניתן יהיה להתמקד בנושאים נוספים.לפי הגישה המוטביציונית גישת האדם במרכז
מחליפה את גישת המומחה במרכז - מחליטים עבור המטופל – כאשר המטפל מרחיב את הסמכות המקצועית שלו כמומחה,
לנטייה להחליט עבור המטופל, כולל שימוש במילים ואמירות שאין בהם בחירה.
לדוגמה: "אתה חייב לקחת את התרופה", "אסור לך", "תעשי הליכה 3 פעמים בשבוע 30 דקות"
למה זו טעות? כי הסמכות והאחריות האמיתית לבריאות היא אצל המטופל
ושפה שלא מעודדת את האוטונומיה של המטופל להחליט על עצמו
עלולה לעורר התנגדות וליצור מטופל פאסיבי.
אמנם למומחה יש את הסמכות להמליץ ולכוון אבל המטופל הוא זה שמחליט על עצמו.
אז מה עושים במקום? נמנעים משימוש במילים "חייב, צריח מוכרח"
ועוברים לשפה המעודדת בחירה ואחריות אישית.
לדוגמה: "ההמלצה עבורך היא לקחת את התרופה הזו",
"במצב שלך חשוב לא לאכול הרבה פחמימות".
בנוסף, משתמשים בשאילת שאלות על מנת להעביר את האחריות ליישום למטופל.
לדוגמה: "חשוב שתעשי פעילות גופנית במשך השבוע, איך תרצי להתחיל?"
לפי דר' מרשל רוזנברג, אבי התקשורת המקרבת,
המילים "צריך, חייב מוכרח" נחשבות למילים אלימות
- לא מתייחסים לבריאות של עצמם – בעיקר במערכת הבריאות הציבורית,
אפשר לפגוש יותר ויותר אנשי מקצוע שחווים רמות גבוהות של סטרס
ורמות נמוכות של זמן לעצמם.
הם יכולים להדריך מאות אנשים לעשות עבור בריאותם,
כשבפועל הם עצמם מתקשים ליישם את ההמלצות הללו.
למה זו טעות? עד כמה שנתינה ושירות הזולת ראויים להערכה,
הקרבת הבריאות שלך כדי להיות שם בשביל אחרים מעבירה מסר שגוי.
על מנת להעניק לאחרים את המיטב שלך, כדאי שתהיה במיטבך.
דוגמה אישית יוצרת השפעה עצומה וזה נכון גם להיפך –
היעדר דוגמה אישית פוגע ביושרה ובעוצמה שלנו להשפיע.
אז מה עושים במקום?
הופכים להיות המטופל הראשון של עצמנו,
מאפשרים לעצמנו פסקי זמן קטנים של התאוששות במהלך יום העבודה,
מפנים זמן במהלך היום להרגלים בריאים והולכים ללמוד משהו חדש ומרענן.
על מנת לעורר אחרים לשינוי עלינו להתחיל בשינוי של עצמנו.
כולם מרוויחים(:
14.4 סדנת ערב לכל מי שרוצה לקדם את עצמו ואת סביבתו
לבריאות ואיכות חיים ונתקל בקשיים, התנגדות ולחץ בדרך לשם…
נותרו מקומות אחרונים – פרטים למטה
כתבה מירב בית-און, מייסדת ומנחה ראשית ב Medicoach, בית ספר לאימון בריאות
Meirav@Medicoach.co.il
מאמר זה נכתב על בסיס גישת האימון לבריאות והגישה המוטיבציונית
ואלפי שעות הנחייה של מיומנויות אימון לאנשי מקצועות הבריאות.
הגישה האימונית מעניקה למטפל כלים פרקטיים לגישת המטופל במרכז
ונמצאה כמחזקת את שביעות הרצון והחוויה הן של המטפל והן של המטופל
יחד עם שיפור במדדי בריאות ואיכות.
ניתן ליישם את הגישה האימונית בהדרכת כל המטופלים,
אולם הגישה הזו מתאימה ועובדת במיוחד מול מטופלים שאינם מוכנים לשינוי בריאות,
בין אם הם מתנגדים לשינוי ובין אם הם חווים קשיים וחסמים ביישומו.
את הגישה הזו מיישמים בהצלחה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי,
אלפי אנשי מקצועות בריאות שלמדו בבית ספר Medicoach.
רוצים ללמוד יותר איך משתמשים בגישה אימונית לקידום הבריאות ואיכות החיים שלכם ושל מטופליכם?
מיד אחרי פסח יוצאים לדרך מחזורים 57-58 של קורס הכשרת מאמנים לבריאות ואיכות חייםי
בתל אביב ליד רכבת מרכז, ובצפת בשיתוף המרכז הררפואי זיו.
קורס ייחודי – הנחיית קבוצות לבריאות ואיכות חיים
פרטים נוספים כאן
14/4 סדנת ערב חד פעמית – גישה ותקשורת מקדמת בריאות –
כיצד לקדם אנשים במצבי התנגדות ותקיעות?
מיומנויות מתחום האימון לבריאות והגישה המוטיבציונית
הסדנה מתאימה למי שלא מתאים לו קורס שלם
למי שרוצה לחוות את הגישה
ולתלמידים שלמדו במדיקואצ' ורוצים לרענן ולהעמיק את הלמידה
פרטים נוספים – כאן
לפרטים נוספים כתבו למירב Meirav@Medicoach.co.il או התקשרו : 052-7331929, ,052-7331929
