מתנת האמפתיה – שינוי באמצעות הבנה

השבוע למדתי שוב על חשיבות האמפתיה מבני בן ה-10. בשיחת חולין שהפכה להתלהמות הוא ביטא חוסר סבלנות בכל הנוגע למאוויים שלו, משהו בסגנון "אני רוצה את זה עכשיו וכאן ועד אז אני סובל". בתור מי שלמדה והפנימה את השיעור של "בשבח האיטיות ודברים מגיעים בזמן ובמקום שלהם" הדבר שעשיתי היה לנסות להרגיע אותו ולהסביר לו איך עובד העולם. אלא שזה לא הרגיע אותו ורק גרם לשנינו תסכול וכעס. לאחר שנרגענו, שאלתי את עצמי "מה לא עבד ולמה?" ואז ירד לי האסימון. לא השתהיתי בניסיון אמפתי להבין אותו באמת בסגנון "זה באמת יכול להיות מתסכל לא לקבל מה שאתה רוצה בזמן שאתה רוצה…לפעמים לחכות למשהו שרוצים הרבה זמן יכול להיות מפחיד, אולי זה לא יגיע"… במקום זאת, מיהרתי להרגיע.

הרבה פעמים כשאנו פוגשים אדם עם "בעיה" אנחנו מתרגמים את הרצון שלנו לסייע לו לעצה טובה במקרה הרע (רע כי לא נתבקשנו לכך וברוב המקרים זה גם לא יתאים לו) ובמקרה הטוב (לפי גישת האימון) להקשבה מכוונת פתרון, או במילים אחרות, מובילים אותו למצוא את הפתרונות שלו. כך או כך, בז'רגון המקצועי יש להתנהגות הזאת שם – "רפלקס התיקון" שנצפה בעיקר בקרב נשים ואנשים ממקצועות טיפוליים. הרפלקס הזה מונע מאתנו הרבה פעמים להציע לאנשים (ולעצמנו) את המתנה הגדולה מכל: אמפתיה. ומונע מאותו אדם את סיפוק הצורך האוניברסלי – להיות מובן לאחר ולעצמו.

סטיבן קובי כתב באחר מספריו: "בקש קודם להבין ואח"כ להיות מובן". גם עם הלקוחות שלנו חשוב להשתהות באמפתיה לפני שאני מנחים אותם לעבר הפתרון שלהם. באימון בריאות, לקוחות עם בעיות בריאות הנובעות מעודף משקל, מעט מדי פעילות גופנית או חשיבה דאגנית יכולים להרוויח הרבה ממתנת האמפתיה. לרוב הם סובלים מחוסר אמפתיה עצמית, קרי, חשיבה ביקורתית ומתקנת כלפי עצמם, מתוך הנחה שאם יבקרו את עצמם זה ידחוף אותם לשינוי. ברוב המקרים אי קבלה עצמית פועלת בדיוק הפוך וגורמת להענשה עצמית והחרפת ההתנהגות הבעייתית.

דר' מרשל רוזנברג פיתח שיטה יישומית להקשבה אמפטית המבוססת על 4 מרכיבים: מה קרה, מה הצורך, מה הוא מרגיש, מה הוא מבקש. במקרה של הבן שלי הקשבה אמפטית היתה נשמעת כך: "אני מבינה שאתה רוצה משהו עכשיו ולא מקבל אותו. אתה צריך וודאות שמה שאתה רוצה אתה גם תקבל וכשזה לא ככה אתה מרגיש מתוסכל וחושש. היית רוצה לבקש משהו ולקבל אותו בזמן שאתה קובע". אח"כ אפשר להוביל ולומר שבפועל זה לא אפשרי ושלפעמים אין לנו שליטה על מתי נקבל ואם בכלל את מה שאנו רוצים. המודל של מרשל רוזנברג נלמד בקורסים של MEDICOACH . הוא נקרא תקשורת לא אלימה והוא מודל חובה למאמנים ומטפלים ולכל מי שרוצה להפנים ולתת/לקבל את מתנת האמפתיה.