5 טעויות בהדרכת מטופלים לבריאות

אחרי יותר מעשרים שנה בהן אני מלווה ומנחה אנשי מקצועות הבריאות, יחד עם היכרות מעמיקה עם מחקרים העוסקים בשינוי התנהגות בתחום הבריאות, להלן 5 טעויות שאנשי מקצוע עושים בהדרכת מטופלים לבריאות, כולל המלצות להדרכת מטופלים בגישת האימון לבריאות:

  1. שימוש יתר ברפלקס התיקון – אחת הטעויות המרכזיות של אנשי מקצוע היא הנטייה להתמקד במה שהלקוח לא עושה ואז ללמד אותו את הדרך הנכונה – שלהם. לדוגמה כשמטופל מספר שהפסיק לקחת תרופה, המומחה מגיב: "זה לא בסדר" ומסביר למה כדאי לקחת את התרופה.
    למה זו טעות? אנו נוטים לחשוב שנזיפה במטופל תגרום לו להתעשת ולעקוב אחר המלצות. בפועל גישה ביקורתית אינה יוצרת מוטיבציה חיובית ארוכת טווח אלא מעוררת רגשות אשם ותחושת כישלון, שעלולים לדכא מוטיבציה ולפגוע בקשר מטפל – מטופל.
    אז מה עושים במקום? בגישה המוטיבציונית מציעים להשהות את רפלקס התיקון, כלומר, לנסות לעצור את הנטייה שלנו לביקורת. אז מה כן? מוצאים משהו טוב ומעודד להגיד למטופל ואז מבררים חסמים באמצעות שאלות סקרניות. לדוגמה: "טוב שהתחלת לנסות את התרופה. מה הסיבה שהפסקת לקחת אותה?"
  2. שימוש יתר בגישת "הגד, הגד, הגד" – הטעות השכיחה ביותר שנתקלתי בה היא הנטייה של איש המקצוע לדבר, להסביר, להמליץ וכאשר המטופל לא מסכים או לא מצליח ליישם – לעזור לו באמצעות הדרכה נוספת. הסברים של המטפל יכולים להתאים בשלב בו המטופל מוכן לשינוי, אולם ב80% מהמקרים זה לא המצב. ישנם מסתבר הרבה מאד מצבים בהם הסברה אינה מתאימה ועלולה ליצור חוסר סבלנות, אטימות והתנגדות של המטופל מחד ועייפות, שחיקה ותסכול של איש המקצוע מאידך.
    למה זו טעות? כי יש מצבים בהם אין לאנשים מוכנות לשמוע ולהקשיב, למשל מצבי מתח ולחץ.  כי לפעמים אנשים כבר יודעים בעצמם ואין צורך בעוד הדרכה. כי הם לא תמיד מסכימים עם ההמלצות והסבר נוסף רק יעורר עוד התנגדות.  כי גם אם הם מבקשים ומסכימים להדרכה, יש עדיין מרחק בין לדעת לבין לעשות. כי בהרבה מצבים אנשים צריכים הקשבה ולא הרצאה והכי חשוב: אנשים משתכנעים יותר משמיעת עצמם מדברים מאשר מהקשבה לאחרים.
    אז מה עושים במקום?
    עוברים לגישת "שאל, הגד, שאל" שואלים יותר שאלות ומעודדים את המטופל לדבר בעצמו על הסיבות לעשות שינוי ועל המחירים של המצב הנוכחי. לדוגמה: במקום להסביר למטופל על היתרונות של פעילות גופנית מומלץ לשאול אותו שאלה כמו: "מה אתה יודע על היתרונות של פעילות גופנית? למה חשוב לך לעשות פעילות גופנית?" וכך לעודד אותו לדבר, להקשיב ולהשתכנע מעצמו. אם יש לכם מה להוסיף למטופל ניתן לעבור אחר כך גם להדרכה.
  3. לא מתייחסים למידת המוכנות לשינוי של המטופל – אנשי מקצוע נוטים להתמקד באג'נדה שלהם, יחד עם זאת למטופלים יש אג'נדה משלהם שאינה תמיד חופפת לזו של איש המקצוע. לדוגמה: המומחה רוצה לעזור למטופלת להפסיק לעשן ואילו המטופלת לא מעוניינת להפסיק לעשן, יחד עם זאת היא מוכנה לשקול לעשות שינוי בהרגלי התזונה שלה. במצב זה, אם המטפל יתעלם ממוכנותה לשינוי ויקדם שיחה בנושא העישון הוא יקבל בדרך כלל התנגדות מהמטופלת.
    למה זו טעות? בדוגמה שלעיל זו תהיה טעות לקדם שיחה בתחום שבו אין מוכנות לשינוי מצד המטופלת, כי זה יוביל להתנגדות ולמבוי סתום. לעומת זאת, יש תחומים בהם המטופלת מוכנה לשינוי ושם כדאי להתחיל את השיחה.
    אז מה עושים במקום? שואלים את המטופלת באיזה תחום היא מוכנה לעשות שינוי מתוך תחומי הבריאות הרלוונטיים במצבה. לדוגמה: "ההמלצות עבורך הן הפסקת עישון, הורדת מתח בחיים, תזונה, פעילות גופנית ונטילת תרופות. במה הכי קל לך להתחיל?" ושם מתחילים את שיחת ההדרכה. בהמשך ניתן יהיה לעבור לדבר על האג'נדה של המטפל.
  4. מחליטים עבור המטופל – כאשר המטפל מרחיב את הסמכות המקצועית שלו כמומחה, לנטייה להחליט עבור המטופל, כולל שימוש במילים ואמירות שאין בהם בחירה. לדוגמה: "אתה חייב לקחת את התרופה", "אסור לך", "תעשי הליכה 3 פעמים בשבוע 30 דקות"
    למה זו טעות? כי הסמכות והאחריות האמיתית לבריאות היא אצל המטופל וכי שפה שלא מעודדת את האוטונומיה של המטופל להחליט על עצמו עלולה לעורר התנגדות וליצור מטופל פאסיבי. אמנם למומחה יש את הסמכות להמליץ ולכוון אבל המטופל הוא זה שמחליט על עצמו.
    אז מה עושים במקום? נמנעים משימוש במילים "חייב, צריח מוכרח" ועוברים לשפה המעודדת בחירה ואחריות אישית. לדוגמה: "ההמלצה עבורך היא לקחת את התרופה הזו", "במצב שלך חשוב לא לאכול הרבה פחמימות". בנוסף, משתמשים בשאילת שאלות על מנת להעביר את האחריות ליישום למטופל. לדוגמה:  "אלה ההמלצות עבורך. איך את רואה את עצמך מיישמת אותן?", או "חשוב שתעשי פעילות גופנית במשך השבוע, איך תרצי להתחיל?"
  1. לא מתייחסים לבריאות של עצמם – בעיקר במערכת הבריאות הציבורית אפשר לפגוש יותר ויותר אנשי מקצוע שחווים רמות גבוהות של סטרס ורמות נמוכות של זמן לעצמם. הם יכולים להדריך מאות אנשים לעשות עבור בריאותם כשבפועל הם עצמם מתקשים ליישם את ההמלצות הללו.
    למה זו טעות? עד כמה שנתינה ושירות הזולת ראויים להערכה, הקרבת הבריאות שלך כדי להיות שם בשביל אחרים מעבירה מסר שגוי.  על מנת להעניק לאחרים את המיטב שלך, כדאי שתהיה במיטבך. דוגמה אישית יוצרת השפעה עצומה וזה נכון גם להיפך – היעדר דוגמה אישית פוגע ביושרה ובעוצמה שלנו להשפיע.
    אז מה עושים במקום?
    הופכים להיות המטופל הראשון של עצמנו, מאפשרים פסקי זמן של התאוששות במהלך יום העבודה, מפנים זמן במהלך היום להרגלים בריאים והולכים ללמוד משהו חדש ומרענן. על מנת לעורר אחרים לשינוי עלינו להתחיל בשינוי של עצמנו. זה טוב קודם כל עבורנו.

 

כתבה מירב בית-און, מייסדת ומנחה ראשית ב Medicoach, בית ספר לאימון בריאות
Meirav@Medicoach.co.il

מאמר זה נכתב על בסיס גישת האימון לבריאות והגישה המוטיבציונית ואלפי שעות הנחייה של מיומנויות אימון לאנשי מקצועות הבריאות. הגישה האימונית מעניקה למטפל כלים פרקטיים לגישת המטופל במרכז ונמצאה כמחזקת את שביעות הרצון ואת חווית המטופל יחד עם שיפור במדדי בריאות ואיכות. ניתן ליישם את הגישה האימונית בהדרכת כל המטופלים, אולם הגישה הזו מתאימה ועובדת במיוחד מול מטופלים שאינם מוכנים לשינוי בריאות, בין אם הם מתנגדים לשינוי ובין אם הם חווים קשיים וחסמים ביישומו. את הגישה הזו מיישמים בהצלחה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מאות אנשי מקצועות בריאות שלמדו בבית ספר Medicoach.

רוצים ללמוד יותר איך משתמשים בגישה אימונית להובלת בריאות ואיכות חיים שלכם ושל מטופליכם?
בפברואר – מרץ 2018 יוצאים לדרך מחזורים חדשים של קורס אימון לבריאות – להיות מוביל שינוי:
קורס הובלת קבוצות בריאות – בירושלים בחסות הכללית ובקריית אונו
סדנאות מיינדפולנס למאמנים ומטפלים בכפר תבור ובקריית אונו
סדנאות בישול בריא ורוקחות טבעית
קורס אימון בריאות ואיכות חיים מקצועי – להסמכה כמאמנים לאיכות חיים Wellness Coach
ועוד..
פרטים נוספים כאן
לפרטים נוספים כתבו או התקשרו אלינו: 03-7313939,  ,052-7331929